#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. 1 עובורות ומניקות האם מתענות בג' ראשונות, בג' שניות ובז' אחרונות?	בג' אמצעיות מתענות, אבל בג' ראשונות ובז' אחרונות אינן מתענות.	תענית יד.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד. 2 'מה אלו (הז') יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין וגו' מאי מתריעין?	"בשופרות - לכו&quot;ע נקרא מתרעין.<p dir=""rtl"">בעננו (הינו עננו א-להי אברהם עננו וכו') - רב שמואל בר שילת בשם רב אמר שזה נקרא מתרעין וכן סובר התנא 'על אלו מתרעין בשבת וכו' וזה ודאי בעננו, אבל רב יהודה סבר שאין זה נקרא התרעה וכן סובר תנא דבריתא 'ושאר מיני פורעניות המתרגשות וכו' לא היו מתרעים אלא צועקין' מדצעקה בפה התראה בשופר דוקא ולא בפה.</p>"	תענית יד.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 1 התענו י&quot;ג תעניות ולא נענו האם ממשיכים להתנות (בגשמים ובשאר צרות) ומדוע?	"בגשמים - ודאי שלא מתענים, לרבי שאין מטריחים על הציבור יותר מדי, ולרשב&quot;ג משום שכבר עבר זמנה של רביעה.<p dir=""rtl"">בשאר צרות - רבי יהודה נשיאה וכן ר' יוחנן סברו שמתענים עד שיענו וזה כדעת רשב&quot;ג, אבל רבי אמי נקט כדעת רבי ולכן סבר שאף בשאר תעניות אין מטריחים על הציבור.</p>"	תענית יד:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 2 מקום שצריכים מטר אף בתקופת תמוז האם מזכירים כציבור בברכת השנים או כיחידים בשומע תפילה, וכיצד הלכה?	רבי סבר כיחידים בשומע תפילה וכן נקט רב ששת, ר' יהודה סבר כציבור בברכת השנים וכן נקט רב נחמן. הלכתא בשומע תפילה.	תענית יד:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 3 כיצד פותחים את החנויות בתענית ציבור בשני ובחמישי?	"בשני - מטים עם חשיכה.<p dir=""rtl"">בחמישי - פותחים כל היום מפני כבוד השבת, היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד, היה לו אצטבא כנגד פתחו פותח כדרכו ואינו חושש.</p>"	תענית יד:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 4 עברו י&quot;ג תעניות ולא נענו כיצד נוהגים?	"ממעטים במשא ומתן, בבנין של שמחה הינו בית חתנות לבנו ונטיעה של שמחה הינו אבוורנקי של מלכים, באירוסין ובנישואים, בשאלת שלום ואם ע&quot;ה שאל את החבר מחזיר לו בשפה רפה וכבד ראש, ויושבין כאבלים וכמנודים כבנ&quot;א הנזופין למקום עד שירחמו עליהם מן השמים.<p dir=""rtl"">היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן.</p>"	תענית יד:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יד: 5 אלו דברים אמר רבי אלעזר בסוגין (ליפול, שק, קריעה ונפילה, קימה והשתחויה,) ומה הוסיף רנב&quot;י (אורה ושמחה)?	"אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן יודע שהוא נענה כיהושע.<p dir=""rtl"">אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן יודע שיענה כיהורם בן אחאב.</p><p dir=""rtl"">לא הכל בקריעה ולא כל בנפילה - ככתיב &quot;ויפל משה ואהרן על פניהם&quot; ואילו ביהושע וכלב כתיב &quot;ויהושע בן נון וכלב בן יפנה .... קרעו בגדיהם&quot; מתקיף ליה ר' זירא ואיתימא ר&quot;ש בר נחמני כיון דכתיב 'ו' &quot;ויהושע&quot;, הא והא עביד.</p><p dir=""rtl"">לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה - דכתיב&nbsp;&nbsp;&quot;מלכים יראו וקמו שרים והשתחוו&quot; וגם כאן התקיף כנ&quot;ל 'ו'ישתחוו.</p><p dir=""rtl"">רב נחמן בר יצחק הוסיף לא הכל באורה ולא הכל בשמחה דכתיב &quot;אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה&quot;.</p>"	תענית יד:		ראשון
